פסק-דין בתיק ב"ל 7450-02-09

רקע כללי

1.         התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר באוטם שריר הלב שאירע לה ביום 28/2/07 - כתאונת עבודה.

תביעתה נדחתה ביום 4/7/07 במכתב דחיה בו נטען, כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת ואשר הביא למצבה הרפואי.

כמו כן נטען להעדר קשר סיבתי רפואי בין האוטם והאירוע הנטען ע"י התובעת. 

במכתב הדחיה נכתב, כי באפשרות התובעת  להגיש תביעה לביה"ד תוך 6 חודשים.

2.         כנגד מכתב הדחיה הגישה התובעת ביום 12/2/08 תביעה בתיק ב"ל 485/08

(להלן : "התביעה הראשונה").

ביום 17/7/08 ניתן פסק דין המוחק התביעה עקב אי התייצבות התובעת לדיון.

ביום 14/9/08 התבקש ביטול פסק הדין, ובהחלטה מיום 12/10/08 נקבע, כי ככל שיוגשו תצהירי התובעת עד 30/11/08, יבוטל פסק הדין.

ב - 11/10/08 התבקשה ארכה להגשת התצהיר. בפועל, לא הוגשו תצהירים במועד המוארך, ועל כן פסק הדין לא בוטל וביום 7/12/08 התביעה נסגרה רישומית.

3.          ביום 11/2/09 הוגשה התביעה שבפנינו.

יצוין, כי גם בתביעה שבפנינו  לא הוגש תצהיר התובעת במועד. רק בישיבת ההוכחות ביום 27/12/10 הוגש תצהיר התובעת, נושא תאריך 20/2/10.

4.         בכתב ההגנה טענה ב"כ הנתבע, כטענה מקדמית, כי דין התביעה שבפנינו להידחות מחמת התיישנות.

בסמוך למועד ההוכחות ביקש הנתבע כי תינתן החלטה בשאלה זו ובהחלטה מיום 26/12/10 נקבע, כי הטענה תידון בישיבה שנקבעה ליום 27/12/10.

            בתצהיר התובעת שהוגש במעמד הישיבה, לא ניתנה כל התייחסות לשאלת ההתיישנות.

למעשה, הפעם הראשונה בה ניתנה התייחסות ב"כ התובעת לטענה הייתה במסגרת סיכומי תגובה שהגיש ביום 26/8/2012.

5.         נדון תחילה בטענת ההתיישנות, ובהמשך, לפי הצורך, נדון בתביעת התובעת לגופה.

שאלת התיישנות התביעה

5.         לטענת הנתבע, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות) תש"ל - 1969, כפי נוסחן בעת הרלוונטית לתביעה, תובענה כנגד החלטת הנתבע בתביעה צריכה להיות מוגשת לבית הדין תוך 6 חודשים מעת שנמסרה ההחלטה לתובע.